מחשבות על אהבה - Idan Rafael Haviv

והם אמרו לי שנסעת

ושאת בטח לא לבד

שבניו יורק הכול גדול

בכל סיבוב שומעים שם ג’אז

ואיך הדמיון דוהר

מתפזר כי אין ברירה

ושוב יורד בגלויות

כיוון קרית המלאכה

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

ואז כמו עוגן משוחרר

אני שוקע בתנופה

אל זיכרון יפה שלך

אל מחשבות על אהבה

אם פעם תזכרי בי

ואולי כשתחזרי אז

נמצא לנו עוד יום אחד להיות

רק טעם שנותר בי

כמו סופה מן המדבר באת

ועכשיו את רחוקה

ובלילות הראשונים

אני חיפשתי לי אישה

או מנגינה שתלווה אותי

השתקפויות של אהבה

זוכרת הודו הזיות

מה שהפכנו להיות

עם איזה שאמן מקומי

איך את טיפלת בי כמו תינוק

עד שנגיע לקצה

עד שנתפוס לנו שלווה

עד שנסלח כבר באמת

עד שנחזור לאהבה

ושמש בוקר יום שישי

כל בתי הקפה מלאים

ואני חי קצת בשבילך

עובר בשוק קונה פרחים